תקופת ההתיישנות בתביעות אזרחיות: כמה זמן יש להגיש תביעה
שבע שנים ככלל, 15 או 25 שנה במקרקעין, החריג לקטינים, וכלל הגילוי המאוחר עם חסם עשר השנים. מה קובע את מרוץ ההתיישנות.
אחת השאלות הראשונות שכדאי לברר לפני שמתכננים תביעה אזרחית היא כמה זמן בכלל יש להגיש אותה. חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, קובע מסגרות זמן שונות למצבים שונים, ופספוס שלהן עלול לחסום תביעה מוצדקת לחלוטין.
הכלל הרגיל: שבע שנים
ברוב התביעות האזרחיות, כולל תביעות חוזיות ותביעות נזיקין, תקופת ההתיישנות היא שבע שנים ממועד היווצרות עילת התביעה, שהוא בדרך כלל מועד ההפרה או מועד הנזק. חשוב להבין שהתיישנות היא מחסום דיוני ולא ביטול של הזכות עצמה, אבל בפועל, אם הצד השני מעלה טענת התיישנות ובית המשפט מקבל אותה, התביעה נדחית.
מקרקעין: שתי תקופות, לא אחת
בתביעות שעניינן מקרקעין החוק קובע שתי תקופות שונות, ורבים מכירים רק את אחת מהן. במקרקעין מוסדרים, כלומר כאלה שנרשמו לאחר הליך הסדר זכויות קניין, התקופה היא 25 שנה. במקרקעין שאינם מוסדרים התקופה היא 15 שנה. חשוב לדייק במונחים: הקובע הוא האם המקרקעין עברו הליך הסדר, ולא עצם העובדה שהם רשומים בטאבו. ההנחה ש"רשום בטאבו" משמעה אוטומטית 25 שנה עלולה לעלות ביוקר.
קטינים: השעון לא רץ עד גיל 18
כשהתובע הפוטנציאלי הוא קטין, תקופת ההתיישנות אינה מתחילה להיספר עד שהוא בגיר. בפועל, למי שנפגע כילד יש שבע שנים מלאות החל מיום הולדתו ה-18, כלומר עד גיל 25, גם אם עברו שנים רבות מאז האירוע.
כשהנזק מתגלה מאוחר: כלל הגילוי
יש מצבים שבהם הנזק מתגלה שנים אחרי האירוע שגרם לו. בתביעות נזיקין שעניינן נזק, מרוץ ההתיישנות מתחיל מהיום שבו התגלה הנזק, או מהיום שבו ניתן היה לגלותו בשקידה סבירה. אבל לכלל הזה יש חסם: ככלל לא תוגש תביעה לאחר שחלפו עשר שנים מיום אירוע הנזק. כלל הגילוי אינו רשת ביטחון בלתי מוגבלת, וזו טעות נפוצה.
למה בכל זאת עדיף לא לחכות
גם כשעל פניו נותר עוד הרבה זמן, המתנה ממושכת פוגעת בסיכויי ההצלחה בפועל: עדים שוכחים פרטים, מסמכים הולכים לאיבוד, וראיות נעשות קשות יותר לאיסוף. תקופת ההתיישנות היא תקרה משפטית ולא המלצה מתי כדאי לפעול.
שאלות שחוזרות בנושא
ככלל מהיום שבו נוצרה עילת התביעה: יום ההפרה או יום קרות הנזק. בתביעות נזיקין שעניינן נזק, המרוץ יכול להתחיל מיום גילוי הנזק או מהיום שבו ניתן היה לגלותו בשקידה סבירה, אך גם אז לא ניתן להגיש תביעה לאחר עשר שנים מיום האירוע. זו שאלה שיכולה להיות מורכבת, ולכן שווה לבדוק אותה לגופו של מקרה.
יש נסיבות שהחוק מכיר בהן כמפסיקות או משהות את המרוץ, למשל הודאה בקיום הזכות מצד החייב, או מניעה משפטית מלתבוע. אלה חריגים ספציפיים ולא כלל גורף, ולכן אין להסתמך עליהם מראש כתחליף להגשה בזמן.
לא באופן עקרוני. שתיהן כפופות ככלל לתקופה של שבע שנים. השוני המרכזי הוא בתביעות שעניינן מקרקעין, שם התקופה היא 15 שנה במקרקעין לא מוסדרים ו-25 שנה במקרקעין מוסדרים, וכן בכלל הגילוי בתביעות נזק, שכפוף לחסם של עשר שנים.
אם אתם מתמודדים עם מצב דומה ורוצים לבדוק את הפרטים הספציפיים שלכם, אפשר לפנות אליי בטלפון 054-4417869 או במייל leon@sverdlov.co.il.
האמור במדריך זה הוא מידע כללי בלבד, שנועד להסביר את הרקע המשפטי בשפה נגישה. אין בו משום ייעוץ משפטי, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני המתחשב בנסיבות המקרה. אין להסתמך על האמור כאן לצורך קבלת החלטות או נקיטת פעולות. הדין, הפסיקה, הסכומים והמועדים עשויים להשתנות מעת לעת, וכל מקרה נבחן לגופו. © כל הזכויות בתוכן מדריך זה, לרבות הניסוח, המבנה והעריכה, שמורות למשרד עורך דין לאון סברדלוב. אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, לפרסם, לתרגם או לעשות שימוש מסחרי בתוכן, כולו או חלקו, בכל אמצעי שהוא, ללא אישור מראש ובכתב מהמשרד.
מדריכים נוספים
יש לכם מקרה דומה?
מדריך לא מחליף ייעוץ. השאירו שם וטלפון, ונבדוק מה רלוונטי דווקא אצלכם.
שיחת הייעוץ הראשונה ללא עלות. בעברית, ברוסית ובאנגלית.